מה הייחוד של ניתוחי MOHS?
היתרונות של ניתוח מוז (נקרא גם ניתוח MOHS , ניתוח מֹוֹס) בהסרת גידולים סרטניים
חלק מסרטני העור נראים קטנים באופן מטעה, ולמעשה מפושטים בתוך העור הרחק מעבר למה שנראה על פני השטח. לגידולים אלה עלולים להיות "שורשים" בעומק העור או לאורך כלי דם, עצבים או סחוסים. בנוסף גידולים חוזרים לאחר הסרה חלקית עלולים לשלוח שלוחות עמוק מתחת לפני הצלקת שנוצרה לאחר הניתוח הקודם. אחת מנקודות התורפה של סרטני העור היא העובדה שמדובר בגידולים המשכיים שמקורם בתא אחד וכל החלקים שלהם מחוברים באופן רציף זה לזה. ניתוח מוז - MOHS מנצל נקודת תורפה זו ומתוכנן במיוחד כך שניתן יהיה לעקוב ולהסיר "שורשים" סרטניים אלה עד תומם ובכך למנוע חזרה נוספת של הגידול.

מדוע נדרשת בדיקה לפני ניתוח MOHS?
המנתח חייב לוודא שיש אכן צורך לנתח את הנגע בניתוח בשיטת מוס. במהלך הפגישה מכיר המנותח את המנתח ויכול לשאול את כל השאלות שמטרידות אותו. המנתח בודק את החולה ומוודא כי אינו סובל מבעיות המהוות גורם סיכון העלול להפריע לביצוע הניתוח או אף למנוע את ביצועו. המנתח מסביר לחולה את פרטי הניתוח ועונה על כל השאלות כדי שהמנותח יוכל להביע הסכמה על בסיס ידע ("הסכמה מדעת") אודות הניתוח אותו הוא אמור לעבור. בסיום הבדיקה המנתח מתאם עם החולה מועד מתאים לניתוח.

כיצד להתכונן לניתוח?
ערב הניתוח יש להכין מעטפה ובה כל המסמכים הרפואיים הקשורים לניתוח: מכתב ההפנייה, התחייבות קופת חולים/הגורם הממן ותוצאות בדיקות המעבדה אם התבקשת להכין בבדיקה הטרום ניתוחית.
כדאי ללכת לישון מוקדם ערב הניתוח, לקום בבוקר בעוד מועד ולאכול ארוחת בוקר רגילה (בניתוח בהרדמה מקומית אין צורך בצום).
יש ליטול את כל התרופות אותם נוהג המטופל לקחת אלא אם המנתח הורה אחרת בבדיקה שלפני הניתוח.
בבוקר הניתוח רצוי לחפוף את הראש ולרחוץ היטב את הפנים (לאחר הניתוח נהוג לא להרטיב את המקום עד 3 ימים).
רצוי ללבוש בגדים רגילים/ישנים (במהלך הניתוח הבגדים עלולים להתלכלך בדם) ולא להתאפר.
כדאי להצטייד בכריכים ובחומר קריאה או באמצעים אחרים להעברת הזמן שכן במהלך היום צפויים פרקי המתנה שעלולים להתארך.
מומלץ להגיע עם מלווה (רצוי לא יותר מאחד) ולדאוג מראש לליווי/הסעה הביתה - הניתוח עלול להתארך ולהיות מאוד מעייף.

מה קורה ביום הניתוח?
הניתוח מתבצע במקביל במספר חולים. זמן ההמתנה לתחילת הניתוח שלכם תלוי בתכנון מוקדם של המנתח ובשעת ההגעה שלכם.
מאחר והניתוח מתבצע בהרדמה מקומית מושמעת בחדר הניתוח מוסיקה להנאתכם ולפעמים גם לפי בחירתכם. אפשר להביא דיסק עם מוסיקה מהבית.
בסיום כל שלב בניתוח המטופל יוצא חבוש לחדר ההמתנה, וממתין שם עד לקבלת התשובה מהמנתח. בדקות הראשונות שלאחר היציאה מחדר הניתוח יש ללחוץ על התחבושת במקום הפצע כדי למנוע דימום. במקרה שמתחיל דימום בכל זאת, יש לפנות לאחות שבחדר ההמתנה.
זמן ההמתנה משתנה בהתאם לעומס במעבדה, שלבי הניתוח במטופלים השונים וחומרת המחלה. יש לקחת בחשבון "בילוי של יום שלם". במהלך ההמתנה ניתן ואף רצוי לשתות ולאכול.

האם צפויים כאבים?
ההרדמה מתבצעת ע"י הזרקה של חומר הרדמה אל שטח העור הסובב את הגידול. מטבע הדברים הזריקה כרוכה באי נוחות ואף כאב, אשר לרוב יהיה קצר, 30-60 שניות. בשלבים הבאים נשתדל למנוע כאב נוסף ע"י הוספת חומר הרדמה טרם התעוררות מקום הניתוח מההרדמה הקודמת.
לאחר הניתוח לא צפוי כאב משמעותי למעט במקרים יוצאי דופן. לרוב טיפול באקמול/אופטלגין מספיק לשיכוך הכאב במקרים כאלה.

האם תישאר צלקת ?
כן. כל ניתוח משאיר צלקת.
אבל - ניתוח בשיטת מוס משאיר את הצלקת המינימלית האפשרית בהשוואה לשיטות אחרות תוך כדי סילוק מיטבי של הרקמה הסרטנית והמנתח משתמש בטכניקות מיוחדות של כירורגיה פלסטית כדי להשיג תוצאות מיטביות.

איך תיראה הצלקת?
בחודשים הראשונים הצלקת תהיה אדמדמה, ורק בהמשך תתבהר. מראה הצלקת ימשיך וישתפר במהלך השנה הראשונה. חשיפה לשמש עלולה לגרום לצלקת לפתח גוון שונה מהעור התקין ולכן מומלץ להימנע מחשיפה לשמש בשנה הראשונה
צלקות עלולות להשאר אדומות, נוקשות, מורמות (צלקת היפרטרופית או קלואיד) גם זמן רב לאחר הניתוח - תוצאות הקשורות בעיקר בתכונות ריפוי הפצע של המטופל.

מהם הסיבוכים הצפויים?
ראשית יש להדגיש שרובם המכריע של ניתוחי המוז עוברים ללא כל סיבוך ומסתיימים בקלות ובהצלחה. הפירוט בהמשך הוא לצורך הבנת הסיבוכים הנדירים האפשריים ואיך להתמודד עימם.
דימום - במהלך הניתוח עלול להגרם דימום שיתכן ויצריך התערבות לצורך עצירתו באמצעות מחט חשמלי. במקרה כזה תונח על אמת יד ימין מדבק הארקה המשמשת לסגירת המעגל החשמלי ולמניעת התחשמלות. על המטופל/ת לידע המנתח אם בגופו מותקן קוצב לב כדי למנוע הפרעה לפעולתו ע"י הטיפול במחט החשמלית.
מספר שעות לאחר סיום הניתוח עלול להופיע דימום הנובע מהעלמות האדרנלין שהוזרק עם חומר ההרדמה. חשוב להבחין בין הפרשה דמית – הצובעת את התחבושת באדום ובין דימום שפירושו שהתחבושת מתמלאת בדם ודם מתחיל לטפטף אל מחוץ לתחבושת. הפרשה דמית צפויה לאחר כל ניתוח ואין לה חשיבות. היא לא מהווה סיבה להתערבות כלשהי. לעומת זאת כאשר מופיע דימום – יש להחליף את התחבושת החיצונית וללחוץ על מקום הפצע ללא הפוגה במשך כ- 15-20 דקות. אם הדימום לא פסק, יש לחזור על הפעולה ובמידה וגם אז הדימום נמשך ליצור קשר עם המנתח או עם בית החולים (במכתב השחרור מצויים טלפונים להתקשרות).
שטף דם - לאחר ניתוחים באזור המחצית העליונה של הפנים מופיע לעיתים קרובות שטף דם תחת העין ("פנס"), לרוב בצד המנותח, ולעיתים כאשר הניתוח היה באזור מרכז הפנים – בשני הצדדים. תופעת לוואי זו נובעת מכך שהרקמה מתחת לעין היא ספוגית ויש לה אפשרות לקלוט את הדם שנותר ברקמה לאחר הניתוח או תוצרי דימומים קטנים שנמשכו לאחר הניתוח. אין לתופעת לוואי זו חשיבות וכתם והנפיחות נעלמים לרוב תוך שבוע – 10 ימים לכל היותר.
פגיעה בעצב - פגיעה בעצב במהלך הניתוח עלולה לגרום להפרעה בתחושה באזור הניתוח, ובמקרים נדירים אף חולשת שרירים מקומית. במרבית המקרים בהם הגידול מערב עצב משמעותי – המנתח יסביר למטופל את השלכות המשך הניתוח לאור הפגיעה הצפויה בעצב ויקבל את הסכמתו להמשך הניתוח. בחלק מהמקרים עלולים להפגע עצבים קטנים שהמנתח לא הבחין בהם. עצבים אלה לרוב אחראים על אזורים קטנים והפגיעה בהם אינה גורמת להפרעה תפקודית או תחושתית משמעותית. במרבית המקרים לאחר מספר חודשים התחושה באזור המנותח חוזרת לתיקנה.
תגובות רגישות יתר (אלרגיה) - שימוש בהרדמה מקומית עלול אף הוא לגרום לתופעות לוואי, מקלות ביותר ועד סכנת חיים, במקרים נדירים ביותר על רקע אלרגיה של החולה לחומר ההרדמה. חומר ההרדמה מכיל גם אדרנלין שתפקידו לגרום לכיווץ העורקים במקום הניתוח – למניעת פיזור חומר ההרדמה ולהפחתת הדימום מהרקמה. למרות שמדובר בריכוז נמוך ביותר של החומר, אצל חלק מהחולים עלולות להופיע דפיקות לב מהירות ותחושת חרדה. תופעת לוואי זו חולפת לאחר זמן קצר ואין לה כל חשיבות.
זיהום - במקרים נדירים ייתכן זיהום בפצע הניתוח שיצריך ניקוז או טיפול אנטיביוטי. סימני הזיהום הם כאבים, חום מקומי ו/או סיסטמי, אודם סביב הפצע ונפיחות. במקרים שבהם נסיבות הניתוח, משכו, גודל הפצע או מיקומו מעלים את הסיכון להתפתחות זיהום – המנתח יורה למטופל ליטול טיפול אנטיביוטי מניעתי מייד בסיום הניתוח. במקרים שבהם התפתחו סימני זיהום בלי קשר אם החולה מקבל טיפול אנטיביוטי או לא – יש לפנות ולהודיע למנתח מוקדם ככל האפשר על ההתפתחות.
בעיות בהחלמת הפצע – באופן נדיר ביותר איחוי הפצע עלול להיות איטי במיוחד, מופרע או לא תקין. במצבים כאלה יש להודיע על ההתפתחות למנתח כדי שאפשר יהיה לנקוט צעדים לתיקון המצב. במרבית המקרים התיקון הוא פשוט והתוצאה הסופית תהייה טובה מאוד.
כאבים - חלק מהסיבוכים הנ"ל עלולים להיות מלווים בכאב ואי נוחות מקומית. במקרה של כאב שאינו חולף, מחמיר, או שאינו מגיב לטיפול נוגד הכאב שהומלץ בתום הניתוח - מומלץ לפנות למנתח כדי שישקול התוויית טיפול יעיל יותר למניעת הכאב ו/או יזמן לבדיקה כדי לוודא שהכאב אינו קשור לאחד הסיבוכים האחרים המצריכים טיפול בשלב מוקדם.